גבורות השם · פרק מ״א, ד׳

ויש בני אדם שהם במדריגת כח השני, הוא כח נפשי נבדל מן הגוף, והם בני אדם העוסקים במצות השם יתברך, שהם מצות אלקיות, ולכך קונה על ידי מצות המדריגה אלקית. וזה שאמר (חולין ז.) דהוה בהדיה גברא דדרי חטה לפסחא. וזה כי זאת המצוה אשר הוא מתעסק בה קונה מדריגה אלקית נבדלת מן החמרי ביותר. וזה כי המצה היא נבדלת מן השאור, ולא ימצא שאור בה, דומה לגמרי למדריגה האלקית, שהיא נבדלת מן החמרי, אשר בו החטא שהוא השאור בודאי. ולפיכך מצוה זאת קונה על ידה בפרט מדריגה אלקית גם כן נבדלת מן החמרי, עד שהוא דומה מה שיש באדם הפרטי כח נפשי אלקי נבדל מן הגוף החמרי.