ולרבי יהושע הכל לשבח, כי בא לתת להם התורה, ואין התורה ראויה להיות ניתן להם "בדרך ארץ פלשתים" (שמות יג, יז), שהוא הדרך הקרוב ממצרים לארץ ישראל, כי התורה תקרא "דרך", דכתיב (דברים ה, ל) "מכל הדרך אשר צוה וגו'". ופירוש כיון שהתורה נקרא "דרך", לכן ראויה* שתנתן בדרך. ואם הולכים בפשוטה, לא היה אפשר להנתן התורה בארץ פלשתים, בארץ גוים אחרים, כי אם בארץ ישראל, וזה לא היה בדרך, וצריך לתורה דרך כמו שיתבאר. והמן גם כן נתן להם במדבר דוקא, מטעם דלעיל (פרק כב), שכל הדברים הבלתי טבעים הם במדבר, מפני שבישוב שם הלחם הטבעי, אבל במדבר שם לא תמצא לחם טבעי. וכן הנסים שעשה הקב"ה עמהם, הכל במדבר ובים סוף, ולא בישוב העולם, הכל מטעם דלעיל, שכל הדברים היוצאים מן הטבע שייכים במדבר*.
גבורות השם · פרק מ׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.