ביאור זה, כי האדם יש לו תכונות מפני גופו, ותכונות מפני נפשו, ותכונות מפני שכלו. והיה השם יתברך רוצה ליגען בדרך להחליש גופם, כי על גוף האדם קשה אליו התנועה. ורצה השם יתברך להחליש הגוף בדרך כדי להכניעו, ובשביל שהגוף נכנע, התכונות הרעות מתמרקין מן הגוף. ואחר כך "במדבר", כדי לצרף כח הנפשי, המקבל היראה והפחד. ובשביל זה נכנע כח הנפש, והתכונות הרעות* שבכח נפשי מתמרקין. ובים סוף כדי לנסות כח שכלי, אם הוא יאמין ויקנה מדת האמונה בו יתברך, שהוא יכול להציל האדם מן האויבים. כל זה עשה הקב"ה להם, כי בעת היציאה היה שכינת הקב"ה עם ישראל, ורצה להסיר פחיתותם, לכך היה מייסר את ישראל, ובזה היה ממרק את ישראל, והיו טהורים זכים ראויים לקבל מעלה עליונה. ואפילו לא היה בהם פחיתות, היה מייסר אותם בגוף ובנפש ובשכל*, כדי לזכותם* אל המעלה הגדולה על ידי יסורים שיקנו עתה בעת היציאה שנעשו לעם*, ולפיכך היה מיגען מצרפן ומנסן.
גבורות השם · פרק מ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.