ובפרשת "קדש" כתיב (שמות יג, ט) "ולזכרון בין עיניך". ובפרשת "והיה כי יביאך" כתיב (שם פסוק טז) "ולטוטפות בין עיניך". והטעם שכתוב בפרשת* "קדש" "ולזכרון בין עיניך", הוא כמו שכתוב בפרשת זאת (שם פסוק ג) "זכור את היום אשר יצאתם". כי אצל קדושת הבכורה שייך מדת זכירה, והבן זה מאוד. ולשון "לטוטפות" הוא לשון תכשיט הנתון בראש, כדמוכח בפרק במה אשה יוצאה (שבת נז:). וצוה הכתוב שדבר זה, שהוא יציאת מצרים, שיהיה נחשב לתכשיט של כבוד לאדם, שאין כבוד יותר. ודברים אלו הן דברים ברורים מאוד. ועוד בפרקים הבאים יתבאר מזה.
גבורות השם · פרק ל״ט, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.