"כי אין שם בית אשר אין שם מת" (שמות יב, ל). הוקשו לרבותינו ז"ל (ילקו"ש ח"א רמז רח) וכי בכל בית ובית בכור היה. אלא ללמדך שכל מי שהיה לו בכור ומת, היה עושה לו אקונין, ומעמידו בתוך ביתו, ואותו לילה נשחקת, והיה קשה בעיניהם כאותו יום שקברוהו. ולא עוד, אלא שמצרים קוברים אותם בבתיהם, והיו הכלבים נכנסים דרך הכוכין, ומוציאין את הבכורות בשיניהן ומתעתעין בהם, והיה קשה עליהם כאותו יום שקברום, עד כאן.
גבורות השם · פרק ל״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.