גבורות השם · פרק ל״ז, י׳

"וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" (שמות יב, כט). הכתוב נתן טעם למכת בכורות, דכתיב (שמות ד, כג) "ואומר לך לשלחו ותמאן לשלחו הנני הורג בנך בכורך". וזאת המכה היא הקשה מהכל. ואמרו חכמים שזאת המכה שקולה כנגד הכל. כי הבכור נקרא ראשית, והראשית במה שהוא ראשית הדבר, הוא שקול נגד הכל, כי הראשית הוא התחלה אל הכל, ומאחר שהוא התחלה אל הכל, נחשב כמו הכל. ולפיכך מכה זאת, שהיא בראשית שלהם, שקולה נגד כל המכות שלא היו בראשית. וכאשר הגיע המכה אל ראשית שלהם, אז יצאו, כאשר התחלה נלקה שוב לא היה למצרים כח כלל, אחר שהתחלה נלקה. וכל זמן שהראשית קיים, שאז היה להם עדיין כח למצרים במה, לא יצאו.