ואל תאמר הרי המצה אינה מורה על הגאולה רק בשביל ש"לא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ" (הגדה של פסח) "כי גרשו ממצרים" (שמות יב, לט), וזה לא היה בלילה קודם שיצאו. בשלמא המרורים שפיר מורה על שעבוד ישראל, אבל מצות* שהוא מורה על הגאולה, איך היה מורה על הגאולה, ועדיין לא היה זה שלא הספיק בצקת* אבותינו להחמיץ. אם תרצה תוכל לומר כמו שפירוש הרמב"ן, שהיה גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתידין לצאת בחפזון, שכן אמר (שמות יא, א) "כשלחו כלה גרש יגרש אתכם" בעל כרחם*, וכמו שגלה להם שיגרש אותם בעל כרחם, כך גלה להם שלא יספיק בצקת שלהם להחמיץ, שכל כך יגרש אותם.
גבורות השם · פרק ל״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.