גבורות השם · פרק ל״ד, ה׳

"כה אמר ה' כחצות וגו'" (שמות יא, ד). פירשו בפרק קמא דברכות (ג:) מה שאמר "כחצות וגו'", ובמכה כתיב (שמות יב, כט) "ויהי בחצות הלילה", שלכך אמר "כחצות", שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו* משה בדאי הוא, לכך אמר "כחצות". וקשיא, דהשתא יאמרו גם כן משה אין יודע השעה. ויראה, שאין רז"ל מפרשים "כחצות" כמו בחצי הלילה, שהוא שם דבר, דמשמע סמוך לחצי הלילה או לאחר חצי, שזה אינו. דודאי פירוש "כחצות" כמו "כעלות" (יהושע ו, טו), ופירושו בשעה שיהיה זה שהלילה נחלק, וזהו בשעת החלוק עצמו. אלא דמכל מקום יש הפרש גדול, כי "כחצות" הוא פעל כמו "כעלות", ואי אפשר שתהיה פעולה רק בזמן, וזהו "כחצות הלילה", כאשר מתחלק הלילה, ודבר זה בזמן. ומאחר שהוא בזמן, אם כן לא שייך בזה טעות, שאף אם היו סבורים האצטגנינים שהמכה היתה כמו חצי שעה לפני חצות או לאחר חצות, כיון שלשון "כחצות" נאמר על זמן מה, אפשר שהזמן ההוא שעה או יותר, בכדי טעות האצטגנינים, כי אין שיעור מוגבל לו, רק שלשון "כחצות" הוא על זמן מה שהלילה מתחלק בו. ולא יאמרו מעתה "משה בדאי הוא", שהלשון משמע פעל, וכל פעל בזמן, וכיון שיש כאן זמן, יש לומר על שעה שהיו טועים כי זהו הזמן שנחלק בו הלילה. אבל "בחצי", שאינו פעל, אבל הוא שם דבר, פירוש בחצי לגמרי, ובזה בודאי יש טעות, שאם היו האצטגנינים סוברים שהוא קצת רחוק מן חצי הלילה, יאמרו "משה בדאי".