ועוד נתנו טעם אל אלו עשר מכות. למה לקו בדם, מפני שלא היו רוצים שיטבלו בנות ישראל מטומאתן כדי למעטן מפריה ורביה, לכך הביא עליהם דם. ומכות צפרדעים, אמרו שלכך הביא עליהם צפרדעים, לפי שהיו אומרים לישראל* להביא להם שקצים ורמשים, ולכך הביא עליהם צפרדעים. ובמכת כנים נתנו הטעם לפי שהיו ישראל מכבדים חוצות ושווקים, לכך נהפך עפרם לכנים. ובערוב נתנו הטעם מפני שאמרו לישראל להביא להם דובין ואריות, לכך הביא עליהם ערוב. דבר למה הביא עליהם, מפני שהיו אומרים לישראל לרעות* צאנם בהרים ובמדברות. אמר הקב"ה הוא אני ארעה צאנם, שנאמר (שמות ט, ג) "הנה יד ה' הויה וגו'". ועוד, כדי שלא יהיה להם צאן לרעות. שחין למה הביא עליהם, מפני שאמרו לישראל להחם להם חמין, ולפיכך הביא עליהם את השחין, שלא היו יכולים לרחוץ. ברד למה הביא עליהם, לפי ששמין אותם נוטעים כרמים, לכך לקה בברד גפנם. חושך הביא עליהם, שהיו בישראל רשעים, ולא היו רוצים לצאת, הביא הקב"ה עליהם חושך, שלא יראו רשעים* במפלתן, שכלם מתו בשלשה ימי אפילה. מכות בכורות, לפי* ששעבדו ישראל* שנקראו (שמות ד, כב) "בני בכורי ישראל". עד כאן בשמות רבה בפרשת וארא, ובפרשת בא.
גבורות השם · פרק ל״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.