פירוש המדרש הזה, כיון שראינו הקב"ה אמר להם על מכות בכורות (שמות ד, כג) "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנני הורג בנך בכורך". הרי בפירוש נתן מדה כנגד מדה, והוא הדין כל המכות מדה כנגד מדה. ובודאי בלא טעם זה יש טעם בכל מכה ומכה למה הביא זאת, כמו שמבואר בהגדה בסדר המכות, וגם לקמן אחר מכת בכורות. רק מפני שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, צריך אתה לומר שהיה במכות גם כן מדה כנגד מדה, שאם לא כן לא הביא הקב"ה עליהם מכה זאת, אף על גב שטעם יש בה, סוף סוף צריך שיהיה שעבוד ישראל דומה אל המכה, כדי שיקיים בהם (בראשית טו, יד) "וגם הגוי אשר יעבדו דן אנכי", ודין הקב"ה מדה כנגד מדה. אבל בודאי טעם זה בלבד אינו מספיק, שלא דברים אלו בלבד היו המצרים עושים לישראל שיהיה הקב"ה מביא עליהם דוקא מכות אלו, לכך צריך לדברים אשר יתבאר לקמן.
גבורות השם · פרק ל״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.