והגמר הוא הכאה, ושם נגמר ונעשה האדם מורכב מן הנשמה השכלית וגוף. וזה כי פועל הדבור על ידי גוף, ואי אפשר זה בלא נשמה שכלית, כמו שאמרנו למעלה כי התינוק שאין לו שכל אינו מדבר. וכן הבהמה יש לה כלי הדבור, ואין בה דבור, כי הבהמה אין לה נשמה שכלית. ובא לומר כי גמר צורתו של אדם, שזהו גמר מלאכתו, נעשה בגמר פיו שבו כח הדברי, ולכך קאמר (נדה ל:) משכח ממנו כל התורה כולה. שהיה קודם חבור הנשמה השכלית בגוף לומד כל התורה, והיה שורה בטובה כל זמן שלא היה חבור לו אל הגוף הגשמי.
גבורות השם · פרק כ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.