ועוד נראה שאלו שלש אותות מורים על יכולתו של הקב"ה, שראוי לשמוע אל הקב"ה, לפי שהוא יתברך שמו מושל על הכל. ומתחלה אם לא ישמע לו האדם, מיירא אותו [ו]מביא עליו יראה, ולפיכך נעשה מן המטה נחש "וינס משה מפניו" (שמות ד, ג), וזהו מפני היראה. ואם לא ישמע, מביא המכה, וזהו שהביא על ידו צרעת (שם פסוק ו). ואחר כך (שם פסוק ט) "והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת", מורה על דם ממש, והוא הריגה, אם לא ישמע. והראה לישראל שכל דבר יוכל לעשות. וכן עשה עם המצרים; מתחלה היה מיירא אותם, ולכך עשה משה לפני פרעה אות המטה שנעשה תנין (שמות ז, י), כדי ליראם ולבהלם שיהיו יראים, וישובו. ואחר כך התחיל להביא עליהם מכות (שם פסוק כ), ואין זה הפסד גמור. עד שבסוף הטביעם בים לגמרי (שמות יד, כז), וזה הפסד גמור וכליון גמור.
גבורות השם · פרק כ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.