וכמו ששם הראשון מורה שהוא יתברך התחלת הכל, נותן קיום הכל, כך בזה השם תכלית הכל, ובו עומד הכל, כי הוא יתברך צורה אחרונה לכל הנמצאים. ולפיכך בא ביו"ד בראשו, כי היו"ד מורה על תכלית וצורה אחרונה, כי היו"ד היא בסוף כל מספר, לא יעלה רק עד עשרה. הרי האל"ף בראש, והיו"ד* בסוף. דמיון זה שורש האילן, נותן קיום האילן, והוא צורת האילן, שבלא העיקר אין עליו שם "אילן". והוא יתברך מאתו קיום לנמצאים כלם, וזה מורה עליו שם "אהיה". אמנם שם העצם, שהוא שם הוי"ה, שהוא יתברך צורת כל הנמצאים, וכל דבר יש לו עמידה בצורתו, הרי בו עומד הכל. ודברים אלו עמוקים מאוד.
גבורות השם · פרק כ״ה, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.