דבר אחר, "ומשה היה רועה", כל שנאמר בו "היה" מתוקן היה לכך מתחלת בריאתו; "הן האדם היה" (בראשית ג, כב), מתוקן היה לכך להביא המיתה לעולם, שנאמר (בראשית א, ב) "וחשך על פני תהום", זה המיתה שמחשיך פני הבריות. "והנחש היה ערום" (בראשית ג, א), מתוקן היה לפורענות. בנח כתיב (בראשית ו, ט) "נח איש צדיק תמים היה", מתוקן היה להצלה. [ביוסף כתיב] "ויוסף בן שבע עשרה שנה היה" (בראשית לז, ב), מתוקן היה לפרנסה. במרדכי כתיב (אסתר ב, ה) "איש יהודי היה", מתוקן היה להצלה. במשה כתיב "היה", מתוקן לגאולה היה מתחלת בריאתו לכך, עד כאן.
גבורות השם · פרק כ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.