ומה שאמרו "גדולה לגימא", דוקא שנתן לחם להתפרנס לאחרים, ולא אמרו 'מי שנתן צדקה'. כי נתינת הפרנסה להאוכל הוא פרנסה בעצם, אבל אם יתן צדקה כסף וזהב לאחר, אין זה פרנסה בעצם, שמא לא יתפרנס בה. אבל מי שמפרנס את אחר*, דבר הזה היא המדה החשובה. וכאשר תבין ענין הלגימא הזאת המפרנס את אחר בלחמו ובמימיו, תבין דברים הרבה מאוד.
גבורות השם · פרק כ׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.