גבורות השם · פרק כ׳, י״א

ועוד יש לך לדעת, כי האכילה שנותן* לאחר היא מעלה אלקית, לפי שנתינת האכילה והשתיה, שהוא השפעה לאחרים, הוא מפעולת הנבדל, שהוא נותן ומשפיע תמיד, כי הנבדל נותן, והגשם הוא מקבל. ולפיכך כאשר הוא נותן האכילה והשתיה לאחר, הוא מתקרב אל מדריגה האלקית, והוא מתקרב אל השם יתברך. ובעמון ומואב, כאשר לא נתנו לחם ומים לישראל, במה שהיו קרובים תחלה אל השם יתברך, שהם משפחות אברהם, נתרחקו. וזהו גם כן שאמר כי המדה הזאת משרה שכינה על נביאי הבעל, שהיא מעלה אלקית, לכך מביא השכינה, אף שאינו ראוי לו. מכל מקום מצד שראוי לשכינה שיש לו מעלה אלקית הנבדלת, משרה עליו השכינה. ומעלמת העין מן הרשעים, כי מאחר שהוא עושה חסד ליתן לאחרים, גם כן מדת הדין מעלים העין ממנו, ואין נוהג עמו בדין.