והשתא בקרא שלמדנו שיש להשיב לבן החכם, והיינו בקרא של (דברים ו, כ) "והיה כי ישאלך בנך מחר", נלמוד גם כן כי שני חכמים או כל חכם חייב לספר ביציאת מצרים, אפילו הוא תלמיד חכם גדול*, כמו שאמרנו למעלה. ואין זה אסמכתא, רק גלוי מלתא ללמד דקרא של "כי ישאלך" לאו דוקא בבן איירי, רק כל חכם נמי חייב לספר ביציאת מצרים. ובודאי קרא ד"ישאלך בנך מחר" איירי בליל חג המצות, כמו קרא של (שמות יג, ח) "והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה" דאיירי בליל חג המצות, שחייב להגיד לבנו יציאת מצרים. וכך הוא בעצמו חייב לספר ביציאת מצרים, אפילו הוא תלמיד חכם, כמו שאמרנו למעלה.
גבורות השם · פרק ב׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.