וזהו שאמר "אכן נודע הדבר", "אכן" בגימטריא ע"א; "כן" שהוא שבעים במספר, נגד שבעים אומות. האל"ף שהוא אחד, נגד ישראל אומה יחידה, זהו מלת "אכן". ומלת "כן" אינו מורה רק על דבר ידוע ומשוער, כי לשון "כן" רצה לומר כך הוא, וזה מורה על* דבר ידוע. אבל ישראל הם הא' מן "אכן", כי הא' יש לה ענין פנימי, בעבור הא'* שהוא מן אותיות העלומות, ותמיד הא' נעלמה בקריאה, כמו "קרא", הא' נעלמת, והרבה כזה. ובמלואה הוא אל"ף, שהוא אותיות "פלא", והוא לשון העלמה. וכך אמר משה "אכן נודע" כי שבעים אומות אינם במעלה הנעלמים, והם במדריגת "כן". וישראל שהם נגד האל"ף, ראוי שיהיו דבריהם פלואים ונעלמים. וכאשר יצאו ממדריגה זאת לגלות סוד, ראוים לשעבוד, כי הגלוי מדריגה גשמית, ובה השעבוד.
גבורות השם · פרק י״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.