"ולכהן מדין שבע בנות" (שמות ב, טז). נתעוררו רז"ל במדרש רבות (שמו"ר א, לב), והלא הקב"ה שונא את העבודה זרה, ולמה נתן הקב"ה מנוח* לצדיק אצל עובד עבודה זרה. אלא שפירש מעבודה זרה ונדוהו מאצלם, לכך כתב לשון (שמות ב, יז) "ויגרשום", כמו דאת אמרת (בראשית ג, כד) "ויגרש את האדם", מפני הנדוי שהיה האדם בנדוי, וכן "ויגרש" הנאמר כאן. ולפיכך כתוב "ויגרשום" במ'* בלשון זכר, ולא כתיב "ויגרשון", שבא ללמד שלא בשביל שדרך הזכר להיות מושל על הנקבה (בראשית ג, טז) גרשו אותן, אלא אין הפרש בין זכרים ובין נקבות, לעולם היו מגרשין אותן מפני הנדוי שפירש מעבודה זרה. ופירוש חזק הוא.
גבורות השם · פרק י״ט, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.