ומדכתיב (שמות ב, יב) "ויך את המצרי" סבר רבי אביתר באגרופו הרגו (שמו"ר א, כט), ולפיכך כתיב "ויך" בהכאה בלבד, ולא כתיב "ויהרוג". מפני שהיה מצרי רשע, שהכה את ישראל, והיה משה מתעורר נגד הרשע לעשות בו דין בעצמו, ולכך הכה אותו בידו, ולא בדבר אחר. ומצאתי נוסחא; במה הרגו, באגרוף, דכתיב (ישעיה נח, ד) "להכות באגרוף רשע", וזה ראיה על פירוש זה. ויש אומרים, שנטל מגריפה והוציא את מוחו (שמו"ר שם). סבירא ליה כי לגודל התעוררות של משה עשה בו מכה גדולה להוציא את מוחו בפעם אחת, ולא באגרוף, שאין התעוררות כל כך. ולדעת רבנן (שם), שֵׁם המפורש הזכיר עליו. דבר זה ראוי להרוג הרשע בכח השם הגדול, וזה נעשה יותר במהירות וביותר כח, והוא יותר התעוררות. וכל אחד מן התנאים נקט דבר שהיה בו יותר בכח.
גבורות השם · פרק י״ח, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
