גבורות השם · פרק ט״ו, כ״ד

ואמר רבי יוסי בר חנינא (סוטה יב.), שלש גזירות גזר; בתחלה גזר (שמות א, טז) "אם בן הוא והמיתן אותו". ואחר כך גזר (שם פסוק כב) "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". ולבסוף גזר גם על עמו. ומה שאמר "שלש גזירות", והיה פרעה תמיד מוסיף בגזירות, עד שהיה גוזר על עמו גם כן. והיו מצרים כל כך שונאים את* ישראל, עד שהמיתו את הזכרים הנולדים למצרים, בשביל שראו באצטגנינות כי היום נולד המושיע. ואף על גב שעל ישראל לא הוסיף בגזירה כלל, מכל מקום תראה שהיה פרעה מתחזק בגזירה, וזה יותר התחזקות בגזירה עד שאף על עמו גזר בשביל ישראל. ובמה שהתחזק שלש פעמים תראה מזה גודל התחזקות, כי דבר המשלוש* חזק מאוד. והיה צריך להיות גזירה זאת של בנים דוקא משולשת, וכבר נתבאר זה* למעלה.