גבורות השם · פרק ט״ו, י״א

"וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך" (שמות א, יד). אמר רבא (סוטה יא:), בתחלה "בחומר ובלבנים", ולבסוף "בכל עבודה בשדה". "את כל עבודתם אשר עבדו בהם", אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מלמד שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים, ומלאכת נשים לאנשים. פירוש, כי שלשה מרירות חיים היה להם; האחד, העבודה הקשה בחומר ובלבנים, והוא נגד חיי האדם, כמו שהתבאר. ואחר כך לשעבד אותם בשדה, וזהו ענין בפני עצמו. כי מי שהוא בביתו, אף על גב שהוא עושה עבודה קשה, במה שהוא בביתו הוא* נוח לו. ואלו ששעבדו בהם שלא במקום שלהם, הוא דבר שאינו מורגל, וזהו מרירות חיים יותר. ואחר כך הוסיפו עוד יותר לשעבד בהם בפרך, דבר קשה שלישי, להחליף מלאכת אנשים לנשים. כל הנזכרים בכתוב כולם הם דברים שאינם ראוים לאדם, והם נגד טבעו, ולפיכך נקרא 'מרירות'. ומפני זה הוצרך לרבי יונתן לפרש פרכא דהכא שהיו מחליפים מלאכת אנשים לנשים, שיהיו כל השלשה מרירות חיים. וכאשר תשכיל מאוד בחכמה תמצא כל דבר מאלו דברים הם נתלים בדברים גדולים מאוד ועמוקים, רק שאי אפשר לפרש יותר.