"וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו'" (שמות א, יד). כאשר תקשר הקשר הפסוקים השלשה הנזכרים זה אחר זה; הראשון (שם פסוק יא), "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו". השני (שם פסוק יג) "ויעבידו בני ישראל בפרך". השלישי, "וימררו את חייהם". הראשון נאמר אצלו "למען ענותו בסבלותם", וזהו מצד העבודה בעצמה, שהיא קשה. והשני, מצד המעביד, שהוא מעבידו בחזקה. כי אף אם אין המלאכה מצד עצמה כל כך קשה, אם מעבידו בחזקה על ידי שאינו נותן לו מנוחה, היא קשה עליו. ולפיכך אמר אחריו "ויעבידו בני ישראל בפרך". והשלישי, הוא דבר בפני עצמו, שהמלאכה היתה נגד חיי האדם, כמו מלאכת הטיט, כי מלאכה הזו במה שהיא עבודה שפלה ופחותה, היא נגד חיי האדם, עד שזה נקרא מרירות חיים, שאינה לפי החיים שלו, כמו שאמר (בראשית כז, מו) "קצתי בחיי". כך כאשר היו משעבדים אותם בדברים אשר אינם ראוים לחיי האדם, ואין חיי האדם נוחים בהם*, כמו בחומר ובלבנים, כאילו חייו אינם חיים.
גבורות השם · פרק ט״ו, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.