גבורות השם · פרק י״ד, ח׳

ביארו בזה מה שאמרנו למעלה, כי מתחלת בריאתו של עולם, קודם שיצר וברא עיקר הצורה, שהוא האדם, היו המים, אשר הם פשוטים ואין בהם צורה, והם היו מציאות העולם. ואין ספק כי בהם יש גם כן מה שהם מורים על אמתת מציאותו יתברך, אף לפי מיעוט צורתן, מכל מקום יש בהם מציאות מה, ואותו מציאות יש בו שבח לממציא. ואמר הקב"ה לברוא את האדם, ויש לו מעלת הצורה, והוא יהיה מציאות יותר מורה על שבח הבורא האמיתי, ויהיה לו יתברך הקלוס השלם מן האדם, אשר יש לו צורה. וכאשר ברא האדם מחמת רוב הצורה שלו, היה נוטה לצד אחר לגמרי, לומר כי אין העולם של מלך. וזהו מחמת הצורה השלימה היה רוצה שהוא יהיה* עיקר המציאות בעולם. אבל כאשר יש בעולם חלש המציאות, הנה אין ספק שיש כאן מציאות אמיתי, הוא יתברך. אבל האדם, לפי מעלת צורתו, היה רוצה שהוא יהיה עיקר המציאות. ולפיכך היה השם יתברך אומר יפנו אלו ויחזרו המים. כלומר כי דבר זה בא לאדם מחמת הצורה, יחזרו אלו שאין להם צורה שלימה, כי לא חפץ הקב"ה בצורה זאת.