בארו בזה גודל ההשגחה* אשר עשה השם יתברך להוריד יעקב ובניו למצרים. ומפני זה אמר משל לפרה, רצה לומר כי היה ראוי שהיה יורד יעקב למצרים בדבר קטן, שיהיה סבה קטנה שילך אל מצרים. והיינו שיראה יעקב שטוב לו שם בשביל הרעב, כמו שירד אברהם (בראשית יב, י), ושם ימצא בנו, אלא מפני שבסוף יהיה להם שיעבוד במצרים. ואף שלא ידעו הם הדבר, מזלם ידע, והמזל אין מניחו ללכת שם. כמו שאמרו חכמים בפרק קמא דמגילה (ג.) אף על גב דאיהו לא ידע, מזל שלו ידע. ולפיכך סבה קטנה לא היה פועל דבר זה, אלא צריך שיהיה סבה גדולה שעל ידו יבא למצרים. ולפיכך הביא משל לפרה שאינה רוצה להיות נכנס למקולין למקום שחיטתה, מפני הרע שיבא לה שם, לפיכך מושכין בנה לפניה, והיא נכנסת. וכן כאשר ירד (-יוסף-) [יעקב] למצרים, לא היה רואה שום דבר מפני בנו, וירד אחריו.
גבורות השם · פרק י״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.