הלך אצל ארץ וכו' (שבת פט.). הנה קטרוג השטן היה משתרבב בג' דרכים, מצד ג' דברים שנמצאים בה, עד שבכל אחד מהם לא יתכן בדעתו אפשרות לה בתחתונים, שעל שלשתן התחבל* לקטרג ולומר "היכן היא". והם כמו שאמר הכתוב עליה (איוב יא, ט) "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים". ובמקום אחד ייחס אליה הכתוב גם העומק, כמו שיבא. ומה שיפלו בה שלשת הרחקים האלה, הוא זה; אם האורך, מצד שכאשר יתבונן האדם על אחד מהדברים הבאים בתורה במושכלותיה, יוליד מזה מושכל אחר, וכן בהרבות והתמיד התבוננות עוד, יולד גם מהשני עוד מושכל שלישי, ודבר זה ילך לבלתי תכלית. והוא נאה לשמו להקרא "אורך", שזוהי סגולת מי שילך לאורך, שיעתק ממקומו שעמד עליו אל מקום הזולת, וכן עוד אחר כך ירחיק נדוד ממקום ההוא למקום יותר רחוק. ועל בחינה זאת יבא הכתוב לכנות ולתאר התורה גם היא באורך, ואמר "ארוכה מארץ מדה". אם הרוחב, כי אל כל דבר ודבר שבתורה יצטרפו דברים ודרושים הרבה מאד, ויתפשט הדבר לרוחב, עד שיהיה המושג רחב מני ים, כי זה בודאי נקרא "רוחב". אם העומק, שכשאדם ירצה לעמוד על עומק איזה דבר מהתורה, הרי המושג ההוא בעצמו "עמוק עמוק מי ימצאנו" (קהלת ז, כד). זולת כל מושכל הנולד ממנו ביגיעת המשיג, כנזכר המיוחס לאורך. וזולת הדברים המצטרפים אל המושג בחכמת המשיג בו, אשר יכונה רוחב, בעצמו ימצא אותו עמוק יותר מהתהום.
דרוש על התורה · פרק ט׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.