במדרש (ויק"ר ד, ב), "גם הנפש לא תמלא" (קהלת ו, ז), לפי שהנפש יודעת שכל אשר יגיעה*, לעצמה יגיעה, לפיכך אינה שביעה ממצות ומעשים טובים. אמר רבי לוי, משל לבת מלך שנשאת לעירני, אף על פי שהאכילה כל מעדני מלך לא יצא ידי חובתו, למה, לפי שהיא מלמעלה, עד כאן. המדרש הזה בא לבאר כי לכך נתנה תורה לישראל, מפני שהנשמה היא מן השמים ועומדת בגוף, לכך היא חסרה בערך מעלתה, שהיא מן השמים, ומפני זה צריכה השלמה בתורה ומצות. והביא משל לבת מלך שנשאת לעירני, ויצאת חוץ לגדר מעלתה, ולפיכך אף אם מאכילה כל מעדני מלך, עדיין היא חסירה בעצמה, ומבקשת תמיד (-למשול-) [להשלים] עוד.
דרוש על התורה · פרק ז׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.