ובמדרש (קה"ר ב, יד) "החכם עיניו בראשו" (קהלת ב, יד), זה תלמיד חכם הרגיל במשנתו. "מקרה אחד לכלם" (שם), זה נקרא "רבי" וזה נקרא "רבי", זה חכם וזה חכם, זה עוטף [בטליתו] וזה עוטף [בטליתו], אם כן למה חכמתי אז יותר, למה נתתי נפשי על תורתי. וחזרתי ואמרתי "אין זכרון לחכם עם הכסיל" (שם פסוק טז), למחר שניהם נכנסים לבית הועד, ושואלין זה את זה; זה (-שואל-) [נשאל] ומשיב, זה נשאל ואינו משיב, היינו הוא דכתיב (שם) "ואיך ימות החכם עם הכסיל", עד כאן.
דרוש על התורה · פרק כ״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.