דרוש על התורה · פרק כ״ו, ד׳

ומגדלי בהמה דקה, רצה לומר המגדלים תלמידים הקטנים והשפלים, שאינם כדאי*, ולא הגיעו להוראה, להושיבם בראש, או לתת להם שאר שררה על הצבור, ומכל שכן לסמוך אותם בשם "חכם" ו"רב". ודוקא בארץ ישראל ביותר, באשר נמצאים שמה רבנים חשובים וגדולים, והוא מגדל בהמה דקה, בודאי בדבר זה המאורות לוקין. כי באמת הם שפלים, הן בתורה הן במעשים, ונותן להם שררה, אשר לא נאה לכסיל כבוד, וידברו בני אדם על כל החכמים סרה. אבל בחוצה לארץ שאין שם חכמים כל כך, אין זה כולי האי פחיתות לאחרים, כי כמעט כמקום שאין איש הוא. ויותר מזה, שאנשים כאלו שפלים ופחותים רוצים להתגדל על כל, ומשפילים אנשים גדולים וחכמים להראות גדולתם, היתפאר הגרזן על החוצב וגו'. באין ספק המאורות לוקין, עד שחכמי הדור אין נחשבין לכלום. ודבר זה נראה ונגלה לעינים, שבהמות דקות האלו מכלים ומשחיתים את כרם ה' צבאות.