ואמר שוב "ויהי בהיות הבוקר וגו'". מפני שהזהירם תחלה שלא יקשה עליהם קבלת התורה והמצות, וכן אחר כך באיזה צד שיקיימוה ולא יבאו לידי חטא, וכן אחר כך שבאולי יחטאו ויבאו עונשים עליהם, שיקבלום באהבה. בא עתה ללמדם להועיל עוד, מפני שעדיין צריך תיקון. כי החכמה שהאדם מקבלה היא נוחה לאבדה, ואין לך דבר שהוא מהר לאבד כדברי תורה, וכמו שיבא. ובאין ספק כי צריך לכל בנין לעשות לו יסוד מוסד קודם כל, ולולא זאת כל פעל הבנין הוא בטל לגמרי, ויפול בכללו. ואשר הוא היסוד ועיקר לתורה הוא יראת חטא. ודבר זה גילה שלמה בחכמתו בפסוק שהתחלנו בו (קהלת א, ג) "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש". רצה לומר שכל הדברים הם דברי הבל ואין בהם ממש, ומה הם נחשבים, זולת התורה שהיא על השמש. ואף גם זאת בהיותה בלא יראת חטא, כל מעלתה וחשיבותה לא נחשב למאומה, כי יראת חטא הוא כל תכלית החכמה, שנאמר (תהלים קיא, י) "ראשית חכמה יראת ה'", שצריך להיות יראת ה' קודם לה וראשיתה, כדי שיהיה לתכלית לה. וכן אמרו בפרק היה קורא* (ברכות יז.) תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים וכו', שנאמר "ראשית חכמה יראת ה'". שרצו לומר כי יראת השם היא תכלית החכמה, כי כל תכלית נקרא "ראשית", מפני שתכלית המעשה הוא ראשית המחשבה.
דרוש על התורה · פרק י״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.