לכן אמר "אלה הדברים וגו'" (שמות יט, ו), כי כל זה איננו שוה לי (עפ"י אסתר ה, יג), כי אז היו מקבלים התורה כדי לקבל השכר הטוב, ויהיו אם כן בקבלתם כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס. ועוד, כי בהפוך הדברים יקדם המעשה לתנאי, ויהיה המעשה קיים ותנאי בטל. לכך אמר "אלה הדברים" בהוייתן "אשר תדבר וגו'", בלשון ובסדר הזה דוקא. ומעתה אף כשתאמר להם אחר כך "והייתם לי סגולה וגו'", יסוב על תנאי הקודם, שאם לא ישמעו יהיו מרוחקים, ולא ידמו עוד כמשמשים על מנת לקבל פרס, דהתם ודאי עובד לקבל פרס, אבל כאן לא קבלו התורה לקבל פרס, כי מי יודע שיהיה להם פרס, דאפשר שיגיע להם ההפך חס ושלום אם לא ישמעו וישמרו המצות. וכך אמרו במכילתא (שמות יט, ו) "אלה הדברים", שלא תפחות ולא תוסיף, "אשר תדבר אל בני ישראל", כסדר הזה. וכוונתם מבואר למכוון אשר בארנו. וכן "ולא תוסיף" הוא קל להבין בדרך זה, כי בנקל היה יכול להוסיף דבר על הדברים, עד שיוציאם ממשמעות אשר הם בו עתה.
דרוש על התורה · פרק י״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.