ואמר "אלה הדברים אשר תדבר" (שמות יט, ו), רצה לומר שבלשון הזה ממש ידבר אליהם מבלי השתנות, או תוספת וגרעון כלל. שלא יעלה בדעתו להחסיר ולהעלים מהם מלת (שם פסוק ה) "אם", בחשבו כי מלת "אם" הוא לשון תנאי, "אם שמוע תשמעו וגו' והייתם לי סגולה", ולא זולת זה. ויאמרו הרי אם לא נשמע אנו מרוחקים מאתו יתברך, וכמו שמייעד לנו יעוד הטוב כאשר נשמע, כן יהיה ההפך חס ושלום בעברנו על מצותיו. ובסבה זאת ימנעו את עצמם מלקבל התורה, כי ידאגו שיצא שכרם בהפסדם. בסבת כל זה אולי יעלה בדעתו של משה להחסיר מלת "אם". וכן באולי יבחר להפוך הלשון לומר תחלה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", ואחר כך "אם שמע תשמעו". כי יחשוב בדמיונו שבהקדימו "ואתם תהיו וגו'" שהוא ייעוד הטוב, כבר יקבעוהו בדעתם, עד שלא ישימו לבם על חלוקת התנאי שבלשון "אם שמוע תשמעו וגו'" הנאמר אחרי כן, ועם כל זה יקבלוה, באשר ציירו כבר וקבעו בדעתם לקבלה מפני השכר הטוב ששמעו תחלה.
דרוש על התורה · פרק י״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.