שוב אמר "כה תאמר וגו'" (שמות יט, ג), לנשים בלשון אמירה, ולאנשים בלשון הגדה. להורות כי באולי יאמרו הנשים אין לנו שכר בלמוד התורה, בשאינם לומדות אותה, ואיך יהיה להם חלק בשכרה, ועל ידי כך אולי ימנעו את בעליהם מלקבלה, כאשר אין להם תועלת בזה. לכך אמר "כה תאמר וגו'", לנשים בלשון רכה, רצה לומר אדרבה, ששכרם הרבה מאוד, יותר משל אנשים, ולכך מקדים הנשים תחלה. וכדאיתא בפרק היה קורא* (ברכות יז.), גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיה לב, ט) "נשים שאננות וגו'". אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במה זכיין. באקרויי בנייהו לבי כנשתא, ובאתנויי גברייהו לבי רבנן, ונטרן לגברייהו עד דאתי מבי רבנן, עד כאן.
דרוש על התורה · פרק ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.