ובפרק רבי עקיבא* (שבת פח.), דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהב אוריין תליתאי, לעם תליתאי, על ידי תליתאי, ביום תליתאי, בירחא תליתאי. וקשה בזה המאמר, מהו העלוי בכל אלה עד שהפליגו כולי האי. ואולי דבר זה יורה על כמה וכמה מעלות טובות לתורה, ולכך ראוי ליתן* שבח ותודה על זה. ראשונה, שנתן לנו התורה שהיא שכלית לגמרי, עד שאינה תחת הזמן, ככל הדברים הגשמיים הנופלים תחת הזמן. לכך ראוי לה דוקא הגבול המשולש בעצמה*, כי כבר הודענוך כי השלישי איננו זמן, רק הוא העתה. וכן מה שנתנה על יד תליתאי, יורה על שלא היה משה גשמי כשאר בני אדם, רק (דברים לג, א) "איש אלקים" היה. כלל הדבר, כל השייך אליה הוא במשולש, כאשר השלישי נבדל מהגשם כאמור.
דרוש על התורה · פרק י״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
