מצד בחינת רבו, צריך שיהיה מורא רבו עליו כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ג), עד שיהא נדמה לו כאש, אשר האדם ירא ממנו ביותר שלא יכווה בגחלתו. ובפרק במה מדליקין* (שבת ל:), אמר רב גידל אמר רב, כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר, תכווינה וכו'. גם אמרו (אבות פ"ב מ"י) "הוי זהיר בגחלתן של חכמים, ואף כל דבריהם כגחלי אש", זהו שנתנה באש.
דרוש על התורה · פרק י״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרוש על התורה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.