דרוש על התורה · פרק י״א, א׳

ועוד ניתנה באלו ג' דברים, לשלא יהיה עוד טענה ואמתלא בעולם נשארת למי שלא למד תורה, יהיה מי שהוא, שהרי היא הפקר לכל, והיה בידו ללומדה. וזולת ההפקרה הזאת היה לאדם לחשוב כי יש לו טענה, כדאיתא בפרק אמר להם הממונה* (יומא לה:), תנו רבנן, עני עשיר ורשע באין לדין; לעני אומרים, מפני מה לא עסקת בתורה. אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו, כלום עני היית מהלל. אמרו עליו על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם* אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש ליכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כיון שעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון, אחי, בכל יום ויום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא. הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה. עלו מצאו עליו רום שלש אמות שלג, פרקוהו והרחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו, ראוי זה לחלל עליו את השבת. עשיר אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה. אם אומר עשיר הייתי, וטרוד בנכסי, אומרים לו, כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר. אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום, שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים, וכל יום ויום היה נוטל נוד* של קמח על כתיפו, ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו, ועשו בו אנגריא. אמר להם, בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה. אמרו לו, חיי רבי אלעזר בן חרסום, שאין מניחין אותך. [הלך] ונתן להם ממון הרבה כדי שיניחו אותו. ומימיו לא הלך וראה אותן, אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה. רשע אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה. אם אומר נאה הייתי, וטרוד ביצרו היה*, אומרים לו, כלום נאה מיוסף היית. אמרו עליו על יוסף הצדיק וכו'.