והנה אלו ג' ימים שהיה נעשה בהם מצות הפסח; דהיינו יום א' בחודש, שבו היה המצוה לדבר אל בני ישראל. ובעשור לחודש, שהיה לקיחת הפסח. ובי"ד לחודש, שהוא שחיטת הפסח, היה כדי לשעבד אל השם יתברך מיד השכל והנפש והגוף*, כי כאשר ישעבד השכל, נמשך מזה שיעבוד נפשו, ונמשך מזה שיעבוד גופו, שהוא קשה מהכל, כאשר יש לו לשעבד יצרו אל השם יתברך.
דרשת שבת הגדול · פרק ה׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.