ומפני כך אמרו בברכות (ה:), תניא אבא בנימין אומר, על שני דברים הייתי מצטער כל ימי; על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום. מאי "לפני מטתי", אילימא לפני מטתי ממש, והאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה במתניתא תנא, אבא בנימין אומר, מנין למתפלל שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הכותל, שנאמר (ישעיה לח, ב) "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'". לא תימא "לפני מטתי", אלא אימא "סמוך למטתי". ועל מטתי שתהא נתונה וכו' [בין צפון לדרום], דאמר רבי חמא בר חנינא, ואמרי לה אמר רבי יצחק, כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין לו בנים זכרים, שנאמר (תהלים יז, יד) "וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים".
דרשת שבת הגדול · פרק ד׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.