דרשת שבת הגדול · פרק ל״ב, ז׳

ואמר ובזכות* "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג, מ) יזכו למשיח שנקרא "ראשון"* (פסחים ה.). וזה* כי ענין הלולב כי השם יתברך יעשה את ישראל אגוד* אחד, כמו שהוא הלולב עם מינים* שלו הוא אגוד אחד. וכמו שאמרו במדרש (ויק"ר ל, יב) "פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ), אלו ישראל; מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה, ויש בהם מעשים טובים. "כפות תמרים" (שם), אלו ישראל; מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל, יש בהם שיש בהם תורה, ואין בהם מעשים טובים. "וענף עץ עבות" (שם), אלו ישראל; מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים, ואין בהם תורה. "וערבי נחל" (שם), אלו ישראל; מה ערבה אין בה טעם ואין בה ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה, ולא מעשים טובים*. ומה הקב"ה עושה להם, לאבדם אי אפשר, אלא אמר הקב"ה יוקשרו כלם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו. ואם עשיתם כן, אותה שעה אני מתעלה, הדה הוא דכתיב (עמוס ט, ו) "הבונה בשמים מעלותיו", עד כאן.