וזה שאחר שזכר איוב הצלחת מלכות האומות* שאינו דבר, אמר (איוב כח, ג) "קץ שם לחושך", כלומר כמו שאלו ארבע מלכיות אל החשיבות אשר קבלו יש בטול, כי הוא דבר מקרה בלבד, לכך יש בטול אל חשיבות שלהם, וכך יש בטול אל גלות ישראל וחושך שלהם, כי הגלות הוא גם כן דבר מקרה להם; שכשם שהחשיבות הוא דבר מקרה לאומות, מפני שקודם היו שפלים, והוגבהו*. וכך* אצל ישראל, שנולדו בחשיבות, ועיקר עצמם החשיבות*, ובא להם הגלות, שהוא חושך, במקרה, אי אפשר* שיהיה דבר זה תמידי*.
דרשת שבת הגדול · פרק ל״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.