דרשת שבת הגדול · פרק ל׳, ב׳

רק לזמן המשיח עשו נאבד לגמרי, וימחה שמו מן העולם, כי מפני כי שלום העולם הוא המשיח, וכל הנמצאים דורכים אל השלום הזה, ותלויין בזה עד שהמשיח ישלים הכל. אבל עשו שלימותו בעצמו, ומספר שלו "שלום", כי אין תולה שלומו במשיח. ולפיכך אין לו חלק במשיח, כי אין עשו נכנס תחת מלכות מלך* המשיח. וזה אמרם בפרק (-קמא-) [בתרא] דפסחים (פסחים קיח:) עתידה מצרים שתביא דורון למשיח, כסבורה שאינו מקבל הימנה. אומר לו הקב"ה למשיח, קבל מהם, אכסניא נעשו לבניי במצרים. מיד (תהלים סח, לב) "יאתיו חשמנים מני מצרים". נשאה כוש קל וחומר בעצמה, ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אנו שלא נשתעבדו בהן, על אחת כמה וכמה. אמר לו הקב"ה, קבל מהם. מיד (שם) "כוש תריץ ידיו לאלקים". נשאה מלכות אדום* קל וחומר בעצמה, אמרה, ומה הללו שאינן אחיהם כך, אנו שאחיהם על אחת כמה וכמה. אמר לו הקב"ה וכו'. הרי כי אין למלכות רביעית חלק במלך המשיח. וזה כי מלך המשיח הוא השלום שיהיה בעולם, ועשו מסולק מזה, כי אין עשו דורך אל השלום הזה, כאשר הוא בשלום. ומה שלא זכר בגמרא רק אלו שנים, כי כאשר מצרים מפני שנעשו אכסנאים* לישראל יהיה להם חלק במלך המשיח, בזה נכללו שאר האומות כולם שישראל פזורים הם ביניהם, וגם יהיה* להם בשביל זה חלק במלך המשיח. חוץ מכוש, כי בארץ כוש לא מצאנו שהיו ישראל גולים לשם, כי הוא רחוק מן הישוב. ולפיכך יש להשיב כיון שישראל לא ישבו בארצם, לא יהיה להם חלק במלך המשיח. אבל כוש נשאה קל וחומר, כי סוף סוף יצא שכרם בהפסדם, כי אם ישבו בארצם, הרי* גם נשתעבדו בהם, ואילו כוש לא ישבו בארצם, ולא נשתעבדו בהם, וזה יותר עדיף. אבל אדום אף על גב שהם אחיהם, אין להם חבור אל ישראל. ויש בדברים אלו, דהיינו שלשה דברים שזכר; מצרים כוש אדום, דבר עמוק בחכמה.