דרשת שבת הגדול · פרק ג׳, ד׳

וידוע כי הפועל שהוא אחד יבא ממנו פעולה אחת, ודבר זה הסכימו עליו הכל, וכמו שאמרו לפני זה (סנהדרין לח.) למה נברא האדם יחידי, שלא יאמרו הרבה רשויות הם. כי אם לא היה נברא האדם יחידי, רק הרבה, וכל העולם נברא בשביל האדם, וכאשר יש יותר מאדם אחד, אם כן אין העולם אחד. ולפיכך היו אומרים כמו שהעולם אינו אחד, כך הפועלים הם יותר מאחד, כי לעולם מפועל אחד יבא פעולה אחת, וכאשר הפעולה אחת, גם כן הפועל אחד, כי הפעולה מתיחסת* ודומה אל הפועל. ודבר זה הסכימו עליו הכל, כמו שנמצא בדבריהם שהאריכו בזה טענות עצומות איך יבא הרבוי מן הפועל שהוא אחד. ורז"ל התירו הקושיא, ותעיד* על זה התורה, כי לכך נברא האדם יחיד, ונברא בסוף, להודיע דבר זה, כי עליונים ותחתונים הם אחד על ידי אדם אחד, ודבר זה מעיד כי הפועל אחד.