ויש להקשות, למה המתעסק בקרבנות כאילו הקריב אותם. ומכל שכן מה ענין המשנה אל דבר זה, שאין הגליות מתכנסות אלא בשביל המשנה דוקא. וכן מה שאמר כל העוסק במשנה כאילו הקריב קרבן, ולמה דוקא במשנה קאמר. וביאור זה, שהקרבן הוא ההתקרבות* אל השם יתברך, אשר זה האדם שהוא בעל גוף, הוא מתרחק מן השם יתברך על ידי חטא, ולכך צריך קרבן, שהוא התקרבות אל השם יתברך. והתורה מן הקרבן הוא עצם הסדר, כי השכל הוא הסדר. כמו שהתבאר זה במקום אחר במשל זה, כי הבית מתחבר כאשר הוא מקרב העצים והאבנים. וסדר הבית כאשר מסודר בשכל שלו, הוא הקירוב והחבור הגמור, שממנו בא צורת הבית. ולפיכך המתעסק בתורת קרבנות, שהוא סדר החבור והקירוב, ודבר זה הוא הקירוב הגמור, ונחשב כאילו מתעסק בקרבנות עצמם.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.