ומפני שהשלום הוא באחרונה, אמרו במדרש (ויק"ר ט, ט) גדול השלום, שבכל המצות כתיב בהו (שמות כג, ד-ה) "כי תראה", "כי תפגע", (דברים כב, ו) "כי יקרא", אם באה מצוה לידך, אתה זקוק לעשותה. ואם לאו, אי אתה זקוק לעשותה. ברם הכא* (תהלים לד, טו) "בקש שלום ורדפהו", בקשהו במקומך, ורדפהו למקום אחר, עד כאן. והטעם בזה, מפני כי האדם הליכתו הוא אל השלמתו, והשלום הוא השלמתו. ובעולם הזה אינו בעל שלום, כי אין האדם בשלימות בעולם הזה, רק הוא תמיד דורך אל השלימות, ובזה הוא דורך אל השלום.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.