ואמר (תנחומא צו אות ה) וכשהיו מקריבין זבחי שלמים היה הקב"ה נושא להם פנים, שנאמר (במדבר ו, כו) "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", עד כאן. ויש תימה, מאי ענין זה לזה, שכשהיו מקריבין זבחי שלמים, היה הקב"ה נושא להם פנים. אבל פירוש זה, ידוע איך הקשור והחבור מבטל הדין, כי כל דין אינו רק על אחר, שהרי פסול לדין על קרובו (נדה מט:), כי* הקרוב הוא כמו גופו. לכך יש כאן נשיאת פנים, ואין כאן דין כלל, כי כאשר יש קשור וחבור עם השם יתברך, אין קרוב יותר מזה, ואין כאן דין, רק נשיאת פנים, שהיא לפנים משורת הדין. לכך* כתיב "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", כאשר יש שלום בין הקב"ה לישראל אז יש נשיאת פנים, והבן זה.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.