דרשת שבת הגדול · פרק כ״ו, ד׳

ולפיכך כולם היו משתתפים בקרבן שלמים, שעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שהיה הכל קשר אחד. לכן האימורים למזבח, והוא חלק גבוה, וחזה ושוק לכהנים, והבשר נאכל לבעלים, ובזה היה הקשור והחבור יחד לכל אחד מה שראוי. והיה חזה התנופה כנגד מה שהיה אהרן מקשר ומאחד שנים עשר שבטים, וזהו הרמה הראשונה. ואחר כך עוד מרים* אותם, עד שהם אל השם יתברך להיות דבוקים בו, ולפיכך שוק התרומה. ואלו שני אברים הם מחוברים יחד, החזה והשוק, ושניהם מרימים את הגוף, כי הגוף הוא כנגד ישראל, ובזה הוא שלום והתחברות בין ישראל ובין אביהם שבשמים. ולפיכך קרבן אהרן ובניו מחצית בבקר ומחצית בערב (ויקרא ו, יג), כי הוא מקשר ישראל, שהם שנים עשר שבטים, נגד שנים עשר מזלות שמשמשים ששה ביום וששה בלילה, והבקר והערב הם נגד מדת יום ומדת לילה.