ועתה, אם* קדשי שמים הם, אם כן למה יוצאים לחולין על ידי ברכה. אבל דבר זה, כי מה שחל עליהם שם קדושה, כמו שחל קדושה על הקרבן, שבו עובדין אל השם יתברך. וכן הנמצאים כולם יש בהם שבח השם יתברך, לכך שם קדושה עליהם, שעומדים לשבחו ולפארו. ואם יאכל בלא ברכה, הרי נהנה מקדשי שמים. וכאשר האדם נותן שבח אל השם יתברך על הפרי שברא, ומקלס אותו, אז מותר ליהנות ממנו. וקלוס שנותן האדם על הפרי, שאומר "ברוך אתה ה' בורא פרי" (ברכות לה.), בזה הוא נותן שבח במקום הפרי, ואז מותר ליהנות מן העולם.
דרשת שבת הגדול · פרק ב׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.