אבל הנחש שהיה מסית ומדיח (סנהדרין כט.), לא היה מסית אותו בזה, כי המסית אינו אומר 'עשה עבירה זאת כי יהיה לך הנאה מן העבירה', אבל היה אומר (בראשית ג, ה) "כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע", ובדבר זה היה מסית הנחש אותם*, כי תהיו חכמים ותדעו הטוב והרע. רק היא כאשר שמעה דברי הנחש לקחה לעצמה מה שטוב לה, "כי טוב למאכל ותאוה לעינים", ודבר זה ש"נחמד להשכיל" עשתה טפל.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
