ותדע כי אלו שני גבהות, דהיינו כאשר הגוף בשלימותו באכילה ושתיה, והשני כאשר יש לו חמדת לבבו, הם מגרשים את השלישי, הוא גבהות השכל. כי אם פונה אל אלו השנים, לא ימצא לו גבהות השכל כלל, כי אלו שניהם נוטים אל הגוף, ומי שרוצה בחכמה, צריך לסלק את אלו שני גבהות, וכמו שאמרו (ברכות סג:) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט, יד), אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ודבר זה תמצא בכל מקום. אם כן אלו השנים מתנגדים לגבהות השכל, והשכל מתנגד אל אלו השנים גם כן. ואלו שנים* אינם עיקר. והשלישי, הוא שכל האדם ושלימותו וגבהותו כאשר מלא כל חכמה, ודבר זה הוא קרן אמיתי, במה שהאדם שלימותו שהוא משכיל ויודע התורה.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.