דרשת שבת הגדול · פרק ט״ז, ד׳

ויש לדעת כי קרבן האדם מתיחס אל מי שמביא הקרבן, וכמו שתמצא בפרשת ויקרא קרבן מיוחד לכהן משיח (ויקרא ד, ג), וכן לנשיא (שם פסוק כב), וכן להדיוט (שם פסוק כז). ובפרשה הזאת קרבן מיוחד לאהרן ובניו (ויקרא ו, יג), הרי כל קרבן מיוחד לבעל הקרבן. והאדם הזה יש לו ב' בחינות מחולקות; הבחינה האחת היא מצד שהאדם נברא מלך בתחתונים, שהשם יתברך נתן הכל תחת האדם, כדכתיב (בראשית א, כו) "וירדו בדגת הים וגו'", וזהו בחינה א'. הבחינה ב', כי האדם נברא לעבוד את השם יתברך, ויהיה נכנע תחתיו. הנה מצד אחד הוא מלך, ומצד* השני הוא עבד. והקרבן הזה, הוא קרבן עולה שמביא אל השם יתברך, הוא מצד הבחינה הראשונה, מצד שהוא מלך בתחתונים. ולכך מביא בהמה לעולה, שהיא גם כן בריאה למטה הימנו בחשיבות.